אובדי החוזים במגזר הציבורי

תאריך: 12/07/2012

עמותת אחדות מעניקה לעובדים החשים אובדים במציאות המורכבת של עולם החוזים במגזר הציבורי את ההזדמנות לממש את חופש ההתארגנות, להבטיח את יציבותם במקום העבודה ולהנות משירותים ומהטבות שעד כה מודרו מהם.

תנאי העבודה בנויים, באופן מסורתי, בצורת פירמידה שבסיסה הוא החוק, גופה הוא ההסכם הקיבוצי וקודקודה - חוזה העבודה האישי. אצל עובדים לפי חוזה מיוחד, לעומת זאת, המצב שונה בתכלית: חוזה העבודה האישי הופך להיות בסיסה של הפירמידה, על גביו נוצקת חקיקת המגן ומעליה מונחים רמזים מתוך משפט העבודה הקיבוצי. העובדה שהמעסיק בשירות הציבורי הינו גם המחוקק שקובע את חוקי העבודה הופכת את החוזה המיוחד לבעל משקל מכריע בקביעת תנאי ההעסקה.
הפיתוי המרכזי שטומן בחובו החוזה המיוחד הוא שהשכר המשולם במסגרתו גבוה בדרך-כלל משכרם של עובדים המועסקים לפי ההסכמים הקיבוציים. ברם, לרוב מדובר ביתרון לטווח הקצר בלבד, שכן מנגנון עדכון השכר בחוזה העבודה אינו מבטיח העלאות בקצב גבוה מזה של עובדים לפי הסכמים קיבוציים. זאת ועוד: כיוון שלגבי חוזים שונים נקבעים מנגנונים נפרדים להעלאות שכר, הפועל היוצא הוא יצירת פערי שכר בין עובדים לפי חוזים מסויימים לבין עובדים לפי חוזים אחרים. כמו כן, בטווח הארוך הוויתור על חלק מהזכויות הסוציאליות ועל קביעות בעבודה הופך להיות מוחשי ומורגש הרבה יותר, ושכרו של העובד יוצא בהפסדו.
עובדים על-פי חוזים מיוחדים אינם חוסים, אפוא, תחת הוראותיהם המגוננות של הסכמים קיבוציים, אך ככלל הם נהנים מהזכויות הסוציאליות הרגילות של עובדים קבועים (למעט גמלה לפי חוק הגמלאות), המוענקות להם על-ידי קרנות הביטוח או קרנות הפנסיה. בה בעת, היקף ההטבות והתוספות להן הם זכאים תלוי בטיב משכורתם: עובדים ששכרם נקבע לפי הדירוגים החלים על העובדים הקבועים והזמניים או לפי תעריף האיגוד המקצועי - יהיו זכאים לכל התוספות וההטבות הניתנות לעובדים באותה הדרגה; עובדים ששכרם נקבע לפי משכורת משולבת - יקבלו תוספת יוקר בלבד; ועובדים ששכרם נקבע לפי משכורת כוללת - לא תשולם להם כל תוספת או הטבה. זאת, אם חוזה העבודה האישי אינו מורה אחרת.
שונות רחבה זו בין עובדי החוזים במגזר הציבורי אינה נעצרת בשלב הקבלה לעבודה וגם לא בקביעת תנאי העבודה; היא נמשכת גם ביום הפיטורים. התקשי"ר מורה שכל עובד או עובדת לפי חוזה מיוחד נחשבים כמפוטרים אם לא קיבלו שלושה חודשים לפחות לפני מועד תום החוזה הודעה על הארכתו. אם התמזל מזלם והם השלימו חמש שנים בשירות המדינה, מעמדם ישתווה לזה של עובד קבוע, כלומר שתנאי מוקדם לפיטוריהם יהא קיום משא ומתן עם וועד העובדים. אלא שגם כאן עשויים עובדי חוזים למצוא עצמם במילכוד, מכיוון שתנאי הסכם העבודה עשויים לקבוע ששכרם החודשי יכלול גם את פיצויי הפיטורים. כך, עובדים שנהנו מהטבה מסויימת בשכר לאורך תקופת עבודתם, יגלו כי בסיומה הם ניצבים בפני שוקת שבורה וכי הרווח שחשבו שהיה במשכורתם הינו מדומה, ומופנה לטובת פיצויי הפיטורים.
יטען הטוען כי המגוון הרחב של נוסחי החוזים המיוחדים מאפשר לעובד ולמעביד להחליט באופן אוטונומי, לכאורה, על התנאים הפרטניים שיחולו ביניהם. אולם, למעשה הנוסחים השונים יוצרים "איִים" מבודדים של יחידים, המתמודדים על תנאי העסקתם לבד, אל מול שטף גלָיו של המעביד הציבורי. כוחה זה של המדינה מעניק לה עדיפות מוחלטת על-פני העובדים. מטרתו של ארגון העובדים בהקשר זה הינה לדאוג לתנאי ההעסקה של החברים בו ולסייע בהגנה על זכויותיהם, תוך ניצול המימד הכמותי שבהתאגדותם לשם הקמת חומה בצורה שתעמוד איתן מול נסיונות קיפוח, דיכוי או פגיעה בזכויות העובדים.
על-פי הדו"ח השנתי שמפרסם הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר אודות הוצאות השכר בשירות המדינה, בשנת 2006 שובצו עובדים בחוזים מיוחדים ל-4.3% מסך המשרות במשרדי הממשלה. בשנת 2007 תפח חלקם של עובדי החוזים ל-5.6% מסך המשרות, וגם בשנת 2008 הוא גדל ל-6.1%. מגמה זו המשיכה, ואם בשנת 2009 תפסו עובדי החוזים 6.5% מסך המשרות במשרדי הממשלה, בשנת 2010 העפיל מספרם לכדי 7.1%.
לאור זאת, בשנים האחרונות ובמידה מואצת בעקבות המחאה החברתית, ניכרת מגמה גוברת של יוזמות התאגדות במקומות עבודה, במקביל ללחץ מהשטח לצמצום היקף החוזים האישיים ולהפחתת ההעסקה העקיפה והזמנית. קבוצות גדולות של עובדים פותחות בצעדים לשיפור מצבן אל מול מציאות של הפרטה, העדר בטחון תעסוקתי ותופעה של תאגידי כוח-אדם וקבלן.
עמותת אחדות מעניקה לעובדים - החשים אבודים במציאות המורכבת של עולם החוזים במגזר הציבורי - את ההזדמנות לממש את חופש ההתארגנות, להבטיח את יציבותם במקום העבודה ולהנות משירותים ומהטבות שעד כה מודרו מהם.